רשות התחרות

על שולחן הממונה:


קישורים מהירים

10/01/16
500927

עמדת רשות ההגבלים, משרד האוצר ופרופ' בן בסט:
יש להרחיב את ההמלצות כדי שהרפורמה תצליח

קובץ PDF:
WORD:
תאריך פרסום:
10/01/2016

 

‏10 ינואר 2016

‏כ"ט טבת תשע"ו

 

הודעה לעיתונות

 

 

עמדת רשות ההגבלים, משרד האוצר ופרופ' בן בסט:

 

יש להרחיב את ההמלצות כדי שהרפורמה תצליח

 

חזון התחרות שעומד בבסיס עבודת הועדה שם דגש על כניסת שחקנים חוץ-בנקאיים מפוקחים ומשמעותיים לזירת התחרות על הלקוחות הקמעונאיים (משקי בית ועסקים קטנים) ועל היכולת של אותם לקוחות לצרוך שירותים פיננסיים באופן פריק מהשחקנים השונים. על אף שהמלצות הועדה עושות כברת דרך להגשמת החזון התחרותי, הן אינן נותנות מענה מספק לצורך להכניס שחקנים חדשים שיתחרו על לב משקי הבית והעסקים הקטנים. כך קובעת העמדה המשותפת לשלושה (מתוך שבעה) גורמים החברים בוועדה, רשות ההגבלים העסקיים, משרד האוצר ופרופ' אבי בן בסט.

 

ממסמך ההערות שהתווסף לדוח הביניים עולות שתי נקודות מרכזיות שדורשות שינוי לצורך הגשמת יעדי הרפורמה:

  1. פיקוח: יש לאזן בין תחרות ליציבות על ידי התאמת הפיקוח לרמת הסיכון הכרוכה בכל סוג של פעילות

 

גוף פיננסי שרוצה להיכנס לשוק או להרחיב את פעילותו במטרה לחולל תחרות חייב להיות מפוקח על פי סטנדרטים בינלאומיים, בצורה המשקפת את הסיכון שיוצרת הפעילות שלו. הוועדה חייבת לקבוע את העקרונות למשטר הפיקוח וליצור עולם פיקוחי שקוף וודאי. נכון לעכשיו המלצות הוועדה אינן מספקות תמונה מלאה לשחקנים משני היבטים: לא ברור מה עקרונות הפיקוח ולא ברורה זהות המפקח – בנק ישראל או מפקח אחר – לכל סוג של פעילות.

השארת הפיקוח על חברות האשראי בידי המפקח על הבנקים, ללא קביעת סטנדרט הפיקוח וללא קביעה של מדרג רגולטורי שקוף, עלולה ליצור התנגשות בין המחויבות לשמירת היציבות (התפקיד המרכזי והראשון של המפקח) לבין המחויבות ליצור סביבה המעודדת תחרות.

 

  1. יצירת תמריצים מידיים לתחרות בין הבנקים הגדולים לבין חברות האשראי המופרדות:

 

  1. הפרדת כאל מהבנקים ויצירת שלושה שחקנים משמעותיים. הפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים היא צעד חשוב אשר מייצר שחקנים משמעותיים בטווח הקצר. חברות כרטיסי האשראי מהוות יחדיו  רק כ-9% מכלל האשראי הצרכני. הפרדת ישראכרט ולאומי קארד ללא הפרדת כ.א.ל עלולה שלא להספיק על מנת להביא לשינוי בשיווי המשקל הבעייתי הקיים בין הבנקים לחברות המופרדות.
  2. מעבר לסליקה יומית: בניגוד לרוב מדינות העולם, מנפיקים בישראל מעכבים את התשלום לסולקים  ב-17 יום בממוצע. המשמעויות של המצב הקיים הן ש-(א) בתי העסק (שמקבלים את התשלום מהסולק כ-20 יום לאחר מועד העסקה) הם אלה שמעמידים למעשה את האשראי ללקוח ונושאים בעלויות המימון של העסקה, עלות שמתגלגלת ללקוח דרך מחירי המוצרים. (ב) השיטה הקיימת חושפת את הסולקים שלא לצורך לסיכון אשראי (בשל חבות המנפיקים להעברת התשלום אליהם) ולפיכך מגדילה משמעותית את דרישת ההון מסולקים ומקשה על כניסת חדשים. מסמך ההערות שואף לתקן מצב זה ולהביא למצב בו המנפיקים מעבירים את התשלום לסולקים באופן מיידי, כנהוג בעולם.
  3. קביעת כללי משחק ברורים בנוגע למערכת היחסים בין חברות כרטיסי האשראי המופרדות והבנקים: קיים חשש שחברות כרטיסי האשראי המופרדות לא יהיו בעלות תמריץ ויכולת להוות תחרות משמעותית לבנקים. על הועדה לפרט בהרחבה את המלצותיה בנוגע להנפקה, הפצה ושימוש במידע כדי למנוע מצב בו יסוכל הפוטנציאל התחרותי העשוי לנבוע ממהלך ההפרדה.